עו"ד שהשתמש בסגנון פוגעני בכתבי טענות נדרש להגיש בקשות מנוסחות מחדש

1.         המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב , אשר דחה בקשות שהגישו בעניין מזונות נגד המשיב. בקשת רשות הערעור מכוונת הן כנגד קביעת בית המשפט בנוגע לדחיית הבקשות למזונות והן לשיעור ההוצאות שהושת על המבקשים.

2.       בד בבד עם בקשת רשות הערעור, עתרו המבקשים לפטור אותם מהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיב בבקשת רשות הערעור, היא הבקשה נשוא החלטתי זו.

3.         לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה כמו גם בבקשת רשות הערעור עצמה, ונוכחתי בסגנון הפוגעני של כתבי הטענות מטעם המבקשים, כפי שיפורט להלן, הגעתי לידי מסקנה כי אין מקום שבית המשפט ידון בבקשה לפטור מערובה להוצאות כמו גם בבקשת רשות הערעור עצמה, בטרם יגישו המבקשים בקשות חדשות מנוסחות כראוי ואבהיר.

5. בקשת רשות הערעור כמו גם הבקשה לפטור מערבון, כוללים ביטויים מבישים, מתלהמים ומחוצפים כנגד בית משפט קמא, השמצות בוטות שיש בהן כדי לפגוע במותב שישב לדין, מגיעות כדי זלזול בו, תוך השתלחות חסרת רסן; אמירות שאין להן מקום ככלל, וקל וחומר במסגרת מערכת המשפט, ואף אינן דרושות לצורך הליך בקשת רשות הערעור.

6.         לשם המחשה, אציין מספר אמירות שכתב בא כוח המבקשים בכתבי הטענות:

ברישת בקשת רשות הערעור נכתב כהאי לישנה: "...מגישים בזאת בקשתם ליתן היתר לערער על החלטות ה זויות של בימ"ש למשפחה...ליתן רשות לערער להוצאות שאף הן הזויות..".

התבטאויות נוספות בבקשת רשות הערעור:

"... בימ"ש בישבו על כס השיפוט כך נראה שם לו למטרה להיות הצד שכנגד ולא הגורם האובייקטיבי העושה משפט" (סעיף 13).

"... למצער לא שערה המערערת כי בימ"ש ינצל את כס השיפוט לנקמנות וחיסול ממוקד כנגדה תוך הענשתה הכספית בפסיקת הוצאות הזויות ..." (סעיף 19).

"...למערערת כך נראה פועל בימ"ש זה בחוסר הגינות זועקת תוך שמבקש כפי הנראה לשבור את רוחה של האם לבל תהין להגיש בקשות הנובעות מהחלטות הזויות ולא ראויות של בימ"ש. מצב זה מביא את האישה לכדי אי אמון מוחלט בשיפוטו..." (סעיף 27).

". ..כך גם שגה בימ"ש קמא שגגה קשה כאשר נקמנותו במערערת ביטא בהטלת הוצאות..." (סעיף 34א).

          "... בימ"ש מתרשל בעבודתו ואינו עושה משפט..." (סעיף 38).

          אמירות דומות מופיעות גם בבקשה לפטור מערבון:

          "...השית בימ"ש הנכבד מתוך רצון לענוש במבקשים הוצאות..." (סעיף 2).

" החלטתו למזונות לקתה בחוסר הבנה" (סעיף 3).

                                                                        (ההדגשות אינן במקור - א.א.)

פרקליט מחייב לנהוג בכבוד כלפי בית המשפט, להתנסח באופן הגון ומכובד, תוך נימוס והתנסחות זהירה, אף אם הוא סבור כי נפלו שגגות בהחלטות בית המשפט, ובהתנהגותו כלפי הלקוח (ראה פרק י' לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו - 1996). אמירות פוגעניות ומעליבות, חצופות ומעליבות, מקומן לא יכירן בכתבי בית דין המוגשים לבית המשפט אשר מטעם זה בלבד רשאי בית המשפט לדחות את הבקשות. חזר ושנה בית המשפט העליון בהלכות השונות כי מצופה מעורך דין שינהג במתינות ובכבוד גם במסגרת כתב הטענות שמגיש בשם מרשיו. אפנה לדברי בית המשפט בע"א 408/77 נבטי נ' מנהל מס שבח , פ"ד לב(1)539  בעמ' 597:

" כי בין שימוש בלשון גסה ובלתי-מכובדת בכתבי-טענות ובין הגנה על אינטרס של לקוחו אין ולא כלום, וכי שומה על עורך-דין לנהוג במתינות גם בהופעותיו בבתי-המשפט וגם בעריכת כתבי-טענות."

אפנה לדברי כב' הנשיאה ביניש בע"פ 761/08 אליהו סעדה נ' מדינת ישראל , תק - על 2008(1), 2245: